העדה השומרונית · חולון והרגרזים
צאצאי ממלכת ישראל הקדומה. כבר מעל מאה דורות אנחנו שומרים על אותו חוק, אותו הר ואותו כתב.
שאלות, ביקור או הרצאה לקבוצה? נשמח לשמוע מכם.
מי אנחנו
השם בא מהשומרון, ארץ המולדת, ובפינו אנחנו "שמרים", שומרי התורה. אנחנו צאצאי ממלכת ישראל הצפונית, משבטי אפרים ומנשה, והכוהנים משבט לוי. לא כת ולא זרם, אלא חלק מבני ישראל שנשאר במקום ושמר על המסורת.
אנחנו הגשר החי אל עם ישראל הקדום.
האמונה
ולצידם האמונה בבוא התהב, נביא כמשה שיבוא באחרית הימים.
המקום הקדוש
הרגרזים הוא "המקום אשר בחר", ההר שמקודש לנו מימי התורה. בנוסח שלנו לעשרת הדיברות יש דיבר שמצווה על הרגרזים. שלוש פעמים בשנה עולים לרגל לפסגה, לפני הזריחה. על הפסגה עמד מקדש, ושרידיו נחשפו בחפירות. היום חיה על ההר קהילת קרית לוזה.
הספר
התורה שלנו כוללת רק את חמשת החומשים, בלי נביאים ובלי כתובים. יש בה כ־6,000 הבדלים מהנוסח היהודי, רובם קטנים וחלקם עקרוניים. למשל, אצלנו כתוב "המקום אשר בחר", בלשון עבר, ובנוסח היהודי "המקום אשר יבחר", בעתיד. ספר אבישע, לפי המסורת, נכתב בידי אבישע בן פינחס, נינו של אהרן הכהן.
הבדל של אות אחת, ויכוח של אלפי שנים.
הכתב
אנחנו כותבים באותיות שבהן נכתבה התורה לפני גלות בבל, ואת האותיות האלה לא החלפנו מעולם. הכתב המרובע של היום הגיע רק אחרי הגלות. את הכתב הקדום אפשר לראות למשל בכתובת השילוח.
שמרים"שמרים", שומרי התורה, בכתב השומרוני
זמן קדוש
השבת היא מנוחה מלאה: בלי עבודה, בלי בישול, בלי אש ובלי נסיעה, וגם בלי נרות, כי "לא תבערו אש" פשוטו כמשמעו. אנחנו חוגגים רק את המועדים שכתובים בתורה, בלי חנוכה ובלי פורים. הכוהנים מחשבים את הלוח, ולכן התאריכים שונים לפעמים מהלוח העברי.
| זבח הפסח | 21.4רביעי |
| חג המצות | 27.4שלישי |
| חג השבועות | 13.6ראשון |
| יום הכיפורים | 9.10שבת |
| חג הסוכות | 14.10חמישי |
| שמיני עצרת | 21.10חמישי |
מנהג מיוחד
את הסוכה בונים בתוך הבית, מנהג שנשאר מימי הרדיפות. ארבעת המינים הם חומרי הבנייה, והתקרה כולה עשויה מכ־350 קילוגרם פירות, שכל אחד מהם נקשר בחוט. כל המשפחה בונה אותה ביחד.
תקרה שלמה של פירות, בלב הסלון.
ההנהגה
הכוהנים מבית כהן הם צאצאי אהרן הכהן, שושלת כוהנים עתיקה. הכהן הגדול הוא הסמכות הדתית העליונה, והתפקיד עובר לכהן המבוגר ביותר במשפחה. הכוהנים מלמדים, פוסקים ומחשבים את לוח השנה.
ברית המילה נערכת תמיד ביום השמיני, בלי דחייה. בגיל שש או שבע כל ילד וילדה קוראים את כל התורה בקול, בחגיגה גדולה כמו חתונה.
אנחנו שרים עד היום כאלף מנגינות, שעוברות מדור לדור כבר 130 דורות. זו מוסיקה קולית בלבד, בלי כלי נגינה.
העדה חיה בשתי קהילות: קרית לוזה שבהרגרזים, ושכונת נווה מרקה בחולון מאז 1954. תושבי הרגרזים השומרונים דוברים גם ערבית כשפת אם, והם עם ת.ז. ישראלית. העיתון א.ב. חדשות השומרונים יוצא כדו־שבועון באופן קבוע מאז 1969.
האתר של העדה
כל ארכיון העדה, פתוח לכולם באתרספרים וכתבים, מנגינות עתיקות, תמונות היסטוריות, לוח השנה וסיפורי העדה. הכל לקריאה ולהאזנה, בלי הרשמה.אפליקציית השומרונים
כל מה שהעדה שמרה במשך הדורות, פתוח לכל מי שרוצה להכיר אותנו מקרוב.
יצירת קשר
כתבו לנו בוואטסאפ או התקשרו, ונשמח לענות. ואפשר גם להמשיך להכיר אותנו באתר העדה.