ישראל צדקה
ישראל צדקה (1932–2010)
ישראל צדקה נולד בעיר שכם ב-1 ביוני 1932.
הוא למד לתואר אקדמי בגימנסיה הרצליה בתל אביב, במקום שבו עומד כיום מגדל שלום, והיה בין בני העדה הראשונים שהחזיקו בתואר אקדמי.
במהלך שירותו הצבאי שימש ישראל כקצין ביחידת הנ"מ של צה"ל. על אף היותו בן העדה השומרונית והקשיים הכרוכים בכך, הוא היה החלוץ בתחום זה ואחד הקצינים היחידים שיצאו מן העדה השומרונית עד היום.
בשנת 1957 נישא לבחירת ליבו מזל, לאחר מאבק עיקש של השניים להיות יחד חרף התנגדויות ואינטרסים מנוגדים של המשפחות סביבם. מכתבי האהבה השמורים עד היום מתעדים סיפור יוצא דופן על אהבה גדולה ועל קשיים רבים שליוו אותה.
לפני מלחמת ששת הימים, בשל היותו קצין בצה"ל, נמנע ממנו לעבור אל עבר הגבול כדי לקיים את חגי העדה יחד עם משפחתו ושאר בני הקהילה בהר גריזים.
לאחר הניצחון במלחמה, היה ישראל בין הראשונים שנכנסו עם ג'יפ צבאי אל השכונה השומרונית שהייתה נתונה במצור בשכם, ובישר לבני העדה על הניצחון ועל כך ששני חלקי העדה - בחולון ובשכם - יוכלו סוף סוף לקיים את החגים יחד בהר גריזים.
בפן המקצועי, כיהן ישראל כסמנכ"ל החברה הממשלתית למדליות. הוא תרם רבות להפקת המטבעות המרכזיים שליוו את מדינת ישראל משנות השבעים ועד שנות התשעים, ובמסגרת תפקידו נפגש עם דמויות מרכזיות רבות, ובהן נשיאים, ראשי ממשלה, ידוענים ועוד.
בשנת 1973, בעקבות עבודתו בחברה הממשלתית למדליות בירושלים, עברה המשפחה להתגורר בירושלים. מעבר זה היה חריג ולא מקובל באותם ימים בעדה, שהתרכזה בשני מרכזים בלבד.
ישראל חזר להתגורר בחולון רק בשנת 1991, לאחר פטירתה של מזל. לאחר מותה נעשו ניסיונות לשדך לו נשים אחרות, אך הוא סירב לשמוע והדגיש תמיד כי הייתה לו אהבה אחת בחייו וכי אינו מוכן להיות עם אישה אחרת.
מאותו שלב הקדיש את כל כולו למשפחתו הגרעינית ולעדה השומרונית.
בפעילותו הציבורית בעדה השומרונית, שימש ישראל בצעירותו כיושב ראש ועד העדה בחולון. הוא פעל לקידום ענייני הקהילה ונפגש לשם כך עם בעלי תפקידים בכירים.
הוא שמר על קשר מצוין עם נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי, ואף נפגש מספר פעמים עם ראש הממשלה דוד בן גוריון.
ישראל היה בין מובילי המהלך שיזם יצחק בן צבי להקמת השכונה השומרונית בחולון, אשר אפשרה לרכז את השומרונים שהיו פזורים ברחבי הארץ למקום מגורים אחד שבו יוכלו לקיים את מנהגי העדה.
בנוסף, הוא פעל להשגת הכרה עבור בני העדה המתגוררים בהר גריזים כאזרחי המדינה ולקבלת תעודות זהות כחולות. הוא הרצה באופן קבוע בכנסים חשובים על עיקרי האמונה השומרונית, וחקר לעומק את תולדות העדה.
במסגרת מחקריו נסע ברחבי העולם כדי להיפגש עם חוקרי היסטוריה ולעיין בחומרים נדירים השמורים בספריות בין-לאומיות, ובכך סייע לקדם את מחקריהם של חוקרים שונים על אודות העדה.
אחד המפעלים האחרונים שבהם עסק היה מחקר משותף עם פרופסור אברהם טל ופרופסור משה פלורנטין בנושא ההבדלים בין הנוסח היהודי לנוסח השומרוני של התורה. הספר המרכז את ממצאי המחקר יצא לאור רק לאחר פטירתו, והוקדש על ידי הפרופסורים לזכרו.
מאז שנות העשרים לחייו ועד למותו עסק ישראל בכתיבה ובפרשנות של ספרי תורה וסידורי תפילה. הוא היה החלוץ בכתיבת התורה וסידורי התפילה על גבי מחשב, וחיבורים אלו נחשבים עד היום בעדה כספרים המועדפים על ידי רוב בני הקהילה.
כישרונו הרב בפרשנות הכתובים הפך אותו למוקד עלייה לרגל עבור בני העדה השומרונית שהתחבטו בפרשנויות השונות של התורה.
ישראל נפטר בשנת 2010, לאחר התמודדות של 11 שנים עם מחלת הסרטן.
גם לאחר פטירתו שמו של ישראל הולך לפניו, הן בזכות הפרויקטים שקידם בחייו והן בזכות אופיו ואישיותו. מכרים רבים ציינו כי מעולם לא חששו לפנות אליו כדי לשאול לדעתו ולקבל את עצתו, שכן חשו איתו בנוח.
הוא נמנע מלהשרות על בני שיחו תחושת נחיתות, ונהג להציג גם את עצמו כמי שאינו בטוח לחלוטין בתשובה הנכונה, וביקש לבחון את הדברים לעומקם בטרם יחזיר תשובה בהקדם.
הוא ניחן ביכולת מיוחדת להתחבב על הסובבים אותו וליצור כבר בפגישה הראשונה רושם עמוק על סביבתו, החל מהקופאית בסופרמרקט ועד למנהלים בכירים.
ישראל העדיף שלא לשתף אחרים בקשייו האישיים, ולאורך 11 השנים שבהן נאבק במחלת הסרטן כמעט שלא שיתף את סביבתו בקשייו, ותמיד השיב כי 'הכל בסדר'/ גישה שליוותה אותו עד לרגעיו האחרונים.
יהי זכרו ברוך.
יצירות של ישראל צדקה באתר
- ספר: ספר תפילות · ישראל צדקה, 2004
- ספר: ספר התורה · ישראל צדקה, 2005
