השומרונים, מי אנחנו
השומרונים הם צאצאי ממלכת ישראל הקדומה, שומרי התורה, שחיים עד היום בהרגרזים ובחולון. כאן אפשר לקרוא על ההיסטוריה, האמונה, המועדים והמסורת של העדה השומרונית.
היסטוריה
הישראלים השומרונים הם שריד לעם עתיק מימי מלכות ישראל הקדומה. הם צאצאי הישראלים שישבו בממלכת ישראל ובצפון הארץ, אשר חיו בטריטוריה משלהם, היא ארץ השומרון.
עיקרי האמונה
השומרונים מודרכים ע”י ארבעה עיקרי אמונה:
חגים ומועדים
השומרונים חוגגים את חגי התורה בלבד, הכוללים שבעה מועדים:
קורבן הפסח
אנחנו, השומרונים, היחידים בעולם שממשיכים להקריב את קורבן הפסח כפי שנצטווינו בתורה, בכל שנה בהרגרזים (הר גריזים), "המקום אשר בחר".
סוכה שומרונית
הסוכה שלנו היא אחד המראות היפים והמפתיעים בחגים שלנו: תקרה שלמה של פירות צבעוניים, תלויה בלב הסלון, שכל בני הבית עמלים עליה יחד, מגדול ועד קטן, כל אחד ותפקידו. בחג מגיעים אלינו מבקרים רבים, לקרית לוזה שבהרגרזים ולשכונה שלנו בחולון, כדי לראות את הסוכות מקרוב.
בתי אב
ארבעה בתי-אב לשומרונים. בראש השומרונים עומד הכהן הגדול, שהוא גם ראש בית אב הכהנים החבתאים - בני אהרן, צאצאי איתמר בן אהרן הכהן, אחי משה רבנו.
מחזור החיים
הישראלים השומרונים מלים את בניהם ביום השמיני.
מרכזי השומרונים
חיי השומרונים מרוכזים בשני מרכזים עיקריים - שכונת קריית לוזה על הרגרזים והשכונה השומרונית בחולון ובסמוך לה.
המוסיקה השומרונית
המוסיקה השומרונית היא ווקאלית, ללא ליווי כלים, ומועברת מדור לדור זה כ-130 דורות של יישוב העם הישראלי-שומרוני העתיק בארץ ישראל. דרך ההעברה נעשית בשני אופנים:
הכתב השומרוני
השבת
השבת עולה בקדושתה על כל המועדים לקדש את ערך המנוחה ביום השביעי בכל שבוע, כפי שה' עבד בבריאת העולם ששה ימים ונח ביום השביעי, כנאמר בנוסח התורה שבידי השמרים הישראלים [וכן גם בתרגום השבעים, תרגום התנ"ך ליוונית, ובפשיטתא תרגום התורה לארמית סורית]: "ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי" [בראשית, ב' 2].
השומרונים - בהרחבה
סקירת תולדות השומרונים בתקופות העתיקות ויישובם בשכם ובהרגרזים
שאלות נפוצות על השומרונים
תשובות קצרות לשאלות שהכי הרבה אנשים שואלים עלינו. בסוף כל תשובה יש קישור לפרק המלא.