השבת
קדושת השבת
השבת עולה בקדושתה על כל המועדים לקדש את ערך המנוחה ביום השביעי בכל שבוע, כפי שה' עבד בבריאת העולם ששה ימים ונח ביום השביעי, כנאמר בנוסח התורה שבידי השמרים הישראלים [וכן גם בתרגום השבעים, תרגום התנ"ך ליוונית, ובפשיטתא תרגום התורה לארמית סורית]: "ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי" [בראשית, ב' 2].
הנוסח מתאשר בעשרת הדיברים, בדיבר השלישי, בספר שמות פרק כ': "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". יום שבת הוא למנוחה ולהקהיל את בני ישראל השמרים לתפילה ולקריאה בתורה. אסורה בו כל מלאכה ואין להבעיר בו אש. כך ביום ששי אוכלים בני ישראל השמרים מאכלים חמים אשר הכינו, לפני כניסת השבת, או ממאכלים חמים שהצפינו עד לאחר כניסת השבת. החכם הפייטן האדיר בן המאה השלישית-רביעית עמרם בן סרד, חכם דורו, אמר על יום השבת: "לית מועד כותה ולא קדש כותה" – אין מועד[חג] כמותו ואין קדוש כמותו.
מה אסור בשבת
אכן הישראלים השמרים מצווים לנוח בשבת ולהתנהג בה בצורה שונה מכל ימי השבוע, אינם עובדים, אינם מבשלים, אינם מעשנים, אינם מדליקים אש ואינם נוסעים. מנוחת הגוף והנפש באופן מושלם. בביתם הם מחזיקים אור צנוע מערב עד ערב לאכילת ארוחת ערב שבת ולקריאת פרשת השבוע בבקר השבת, ולמקרים הכרוכים בפיקוח נפש, שלא לתת לפני עיוור מכשול. פיקוח נפש לידה, מחלה, מלחמה דוחה שבת, אך השבת אינה נדחית מפני שום מועד, מועדה הקבוע הוא היום השביעי בשבוע.
תחום השבת
תחום השבת הוא כל ארץ-ישראל, אך השמרים הישראלים מקפידים בשמירת השבת: "שבו איש תחתיו" ואינם יוצאים ממקום מגוריהם ביום השבת, מתחום בתיהם בשכונתם, בקרית לוזה, בהרגרזים, ובשכונת השומרונים בחולון, או בכל יישוב שיבנו בעתיד. משפחות בודדות הגרות מחוץ לחולון, מצמצמות את ישיבתן בשבת לבית מגוריהם וחצר ביתם. שומרונים השוהים בחו"ל בשבת אינם יוצאים ממקום האירוח שלהם, מיום ששי לפנות ערב ועד למוצאי שבת. בוא השמש מציין את כניסת השבת ויציאתה.
תפילות השבת
במהלך השבת הולכים השמרים לבית הכנסת ארבע פעמים בשבת רגילה ושלוש במועד ובשבתות העליות לרגל בחג המצות, בחג השבעות ובחג הסכות. בשבת מתפללים שבע תפילות: שתיים מחוברות בערב שבת, שתיים מחוברות ביום שבת בבקר, שתיים מחוברות בצהרי השבת, ושביעית יחידה במוצאי שבת.
תפילות ערב שבת מתחילות כשעה לפני בוא השמש [השקיעה]; תפילות שבת בבקר, נמשכות שלוש שעות עד עלות השמש [הזריחה]; תפילות שבת בצהריים מתחילות בחצות היום לפי שעון הסתו והחורף ולפי שעון הקיץ ונמשכות יחד כשעה וחצי בממוצע. תפילת מוצאי שבת, נמשכת כחצי שעה עד בוא השמש [השקיעה].
שבתות המועדים
במועדים ובשבתות החגים הגדולים, תפילת הבקר של המועד מורכבת משתי תפילות מחוברות, תפילה ארוכה במיוחד הנמשכת בין שבע לשמונה שעות, לפי רצונו של החזן המוביל את התפילה. במועדים ובשבתות החגים אין תפילת צהריים.
(מתוך: הפירוש השלם לספר 'ויקרא אל משה' בהוצאת מכון א.ב ללימודי שומרונות)
עוד על השומרונים
