טוען את השומרונים...

השומרונים, הקהילה השומרונית

דוסתאן

זרמים כיתתיים

דוסתאן, דוסיתאוס וסכתא (החל מהמאה ה-2 לפנה"ס ואילך) - זרמים כיתתיים, הלכה שומרונית, דיני טהרה ופולחן

הדוסתאן וההלכה הדוסיתאית

המונח 'דוסתאן' משמש כשם קיבוצי לקבוצה השומרונית הראשונה שפרשה מן הקהילה המרכזית, וזאת בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס ביהודה. נראה כי הזרם הדוסתאני נקט בגישה הלכתית מחמירה בהרבה מזו של הזרם המרכזי בשומרונות. בין חומרותיהם, הם ראו במקור מים שיש בו שרץ מת כטמא (בניגוד לפרשנות המקובלת), ואף קבעו מפורשות כי נחשים מתים מטמאים במגע.

בנוסף, חברי הכת החמירו מאוד בדיני טומאת מת; בעוד שההלכה השומרונית הרגילה החילה את חוקי הטומאה על אדם הפוסע מעל קבר, בני הדוסתאן הרחיבו זאת גם לאדם שצילו בלבד נפל על קבר, וקבעו כי הוא טמא למשך שבעה ימים. בנוגע לדיני נידה, הם נהגו להתחיל את ספירת ימי הטומאה רק מהיום שלאחר תחילת הדימום. כמו כן, הם אסרו לחלוטין על אכילת ביצים, למעט כאלו שנמצאו בתוך עוף שנשחט כדין.

בכל הנוגע ללוח השנה, בני הדוסתאן החלו את ספירת חמישים הימים (ספירת העומר) שבין חג הפסח לחג השבועות ישירות ממחרת חג הפסח, ובכך נחלקו על פלגים שומרוניים אחרים. בדיני בתים, טהרתו של בית הצמוד לבית טמא נקבעה על פי סוג הציפור הראשונה שנחתה עליו – נקייה או טמאה.

בני הכת נודעו כשומרים קיצוניים של יום השבת: הם השתמשו בשבת רק בכלים שלא ניתן לטהרם אם ייטמאו, כדי למנוע כל פיתוי לבצע מלאכת טיהור ביום המנוחה. הם אף נמנעו מהאכלת או השקיית בעלי החיים שלהם במהלך השבת, והניחו עבורם מזון ומים מבעוד מועד בערב החג.

הרפורמה הלשונית וההלכתית של סכתא (Sakta)

לעומת הגישות המחמירות שלעיל, זרם ה'סכתא' הציג עמדות מקלות והפוכות בכמה תחומים. בעוד שהשומרונים המסורתיים נמנעו מכל מגע עם נוכרים (ואף כונו בשל כך במקורות המוסלמיים 'אלו שאין לגעת בהם'), זרם סכתא התיר מגע ואף נישואין עם נוכרים, ויצא בגלוי נגד הממסד הכהני השומרוני ונגד החומרות הדוסיתאיות.

זרם זה הקל גם בדיני טומאת הנידה והצרעת, וצמצם את ימי הבידוד והספירה המקובלים. לשיטתם, ההבחנה בין חיות טהורות לטמאות רלוונטית רק לאחר מותן של החיות, ולכן הם התירו בתנאים מסוימים אכילת חיות שנחשבו באופן מסורתי לטמאות, כל עוד נשחטו כהלכה. בנוסף, הם קבעו כי אדם הנוגע בגופה נטמא ליום אחד בלבד (בדומה לדיני הכהנים במקרא) ולא לשבעה ימים.

עם זאת, לצד ההקלות הללו, ה'סכתא' החיל את חוקי הטהרה המלאים של האם גם על היילוד, ואסר לחלוטין על קיום יחסי מין ועל רחיצה במהלך יום השבת. מאחר שרחיצה נתפסה בעיניהם כמלאכה המכינה את האדם לתפילה, האיסור חל לעיתים כבר מערב השבת כדי למנוע חילול של היום הקדוש.

יצירות של דוסתאן באתר

  • הקלטה: דבעי · בביצוע רצון בן בנימים צדקה