מרקה
פייטן, מחבר, פילוסוף
מרקה בן עמרם בן סרד - מעיין החוכמה וגדול המשוררים השומרונים.
מרקה נחשב לגדול מחברי השומרונים עד עצם היום הזה.
נחשב לגדול החוקרים, הפילוסופים והמשוררים השומרונים של המאה השלישית - רביעית לספירה, כבר באתה תקופה.
תקופה זו ייצגה תור זהב של פריחה תרבותית עצומה בקרב הקהילה השומרונית, אשר התרחשה תחת הנהגתו של המנהיג הדגול בבא רבא.
הכרוניקה השומרונית העתיקה ביותר, המוכרת בשם "תולידה", מתארת בפרוטרוט את המבנה החברתי החדש שכינן בבא רבא בקהילה.
במסגרת רפורמות אלו, הוא הקים את מועצת הזקנים אשר ניהלה ופיקחה על חיי היומיום, כולל ההיבטים הרוחניים שלהם.
כמו כן, הוא חילק את הטריטוריה השומרונית למחוזות שונים, שכל אחד מהם עמד תחת שלטונו של מנהיג המסתייע בכהן, שעיקר תפקידו היה ככל הנראה ניהול החיים הדתיים.
אחד מאותם כהנים משפיעים היה עמרם בן סרד.
עמרם היה אביו של מרקה, ששמו שלו הוא גרסה לשם מרקוס, ומי שנודע בכינוי המכובד 'מייסד החוכמה'.
מתוך ניתוח ההיסטוריה עולה כי מרקה היה עדיין צעיר לימים או שטרם זכה להכרה ציבורית נרחבת בזמן שבבא רבא ביצע את השינויים המבניים שלו, שכן אחרת בבא רבא היה כולל אותו ברשימות רשמיות של האישים רמי המעלה בקהילה.
למרות זאת, הכינויים הרבים שנקשרו בשמו מעידים על הכבוד העצום שרחשו לו בני הקהילה לאורך הדורות, כבוד שנשמר עד ימינו אלה.
על פי החוקר אדוארד רובינסון, המסורת העממית מספרת סיפור מרתק על הולדתו של מרקה:
זמן קצר לפני שהגיח לאוויר העולם, הופיע מלאך בחלומו של אביו וציווה עליו לקרוא לבנו בשם משה.
מכיוון שקריאת שם זה אינה נהוגה ומקובלת בקרב השומרונים, חיפש האב פתרון יצירתי. הוא בחר עבור בנו שם המורכב במדויק מהערך המספרי של המילה משה, המגיעה בגימטריה לסך של 345, וכך נולד השם מרקה.
בעיני בני העדה השומרונית, מרקה נחשב ללא עוררין לגדול המשוררים בכל הזמנים.
יצירתו מתאפיינת ברוח פנומנלית של חדשנות, והסגנון המבריק שלו מתקשט בשפה עשירה וברטוריקה מתוחכמת וגבוהה במיוחד, כזו שאיש מממשיכי דרכו בדורות הבאים לא הצליח להשתוות אליה.
שירתו מציגה שלב מתקדם ומשוכלל מאוד של אמנות הפיוט, בייחוד בהשוואה לשיריו המוקדמים של עמרם דארה. חלק נרבד מסגנון הניסוח שלו והמבנה השירי הייחודי שייסד זכו לחיקויים רבים בשנים שלאחר מכן.
סגנון השירה של מרקה מורכב יותר מסגנון ה'דוראן' של אביו. השירים בנויים בבתים מסודרים העוקבים אחר סדר אלפביתי של השורה הראשונה בכל בית. מספר השורות בכל בית הוא קבוע, ועומד בדרך כלל על ארבע או שבע שורות.
במקרה מיוחד אחד, שמו של המחבר שולב ישירות בתוך האקרוסטיכון של היצירה, כפי שניתן לראות בשיר "מרה דאלהותה".
חיבורו המרכזי, המוערך והמשפיע ביותר שהותיר אחריו הוא 'תיבת מרקה', המוכר בקרב בני העדה גם בשם 'מימר מרקה'
חיבורים וסגנונו של מרקה הן עד היום מושג למחקרים רבים אודות הכתיבה השומרונית.
יצירות של מרקה באתר
- הקלטה: אתהו דבריכ עלמה · בביצוע סעדיה מרחיב